מהר שוכה לחרבת עתרי

טיול לרכב 4X4 באזור עמק האלה. מראש ההר אל מחילות תת קרקעיות





  • אזור:

    הרי ירושלים והשפלה
  • אורך:

    12 ק"מ
  • משך:

    3-4 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    קלה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



המחילות צרות ומפותלות והזחילה בתוכן היא הרפתקת ברכיים וגחון, שלא מומלצת לסובלים מקלאוסטרופוביה. גם לפני כ-1,900 שנה זחלו כאן יהודים, אבל הם עשו זאת לא להנאתם אלא כדי להסתתר מפני קלגסים רומאים. חורבת עֶתרי, על גבעה נישאת בין עמק האלה לנחל גוברין, היתה מיושבת כמעט ברציפות משלהי התקופה הפרסית, 400 שנה לפנה"ס, ועד המחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה.

הדרך להר שוכה. מרבדים של פריחה בסוף החורף

הדרך להר שוכה. מרבדים של פריחה בסוף החורף

בתקופת מרד בר כוכבא, 132-135 לספירה, נחרב היישוב וחלק מתושביו נטבחו. מקווה הטוהרה הפך לקבר אחים. בחפירות התגלו בו עצמות של כ-15 בני אדם שראשיהם הותזו במכות חרב. שרידי היישוב, שנחפרו ונחקרו בידי רשות העתיקות, כוללים חלקי בתים ומבני ציבור, מתקנים חקלאיים, בורות מים, מקוואות ועוד. מסלול הטיול דורש רכב 4X4, אבל לחורבת עתרי עצמה אפשר להגיע גם בדרך אספלט המתאימה לכל מכונית (ראו מסגרת).

מחילות מסתור

נקודת המוצא היא צומת האלה, במפגש בין כביש מס' 38 מכיוון בית שמש לבין כביש מס' 375 מכיוון עמק האלה. בצומת מאפסים את מד המרחק ונוהגים דרומה על כביש מס' 38 לכיוון בית גוברין (ישר, לבאים מכיוון בית שמש). כעבור 200 מ' חולפים על פני שלט מתכת כתום שעליו כתוב "מצפה משואה". אחרי עוד 100 מ' בדיוק, כלומר 400 מ' מהצומת, צריך לחתוך בזהירות שמאלה ולרדת מהכביש.
בירידה מהכביש פוגשים מזלג דרכים משולש. בוחרים בדרך העפר ונוהגים

לפי השילוט "חוות צוק, גבינות ואירוח". החל ב-900 מ' חולפת הדרך בתוך מטע נהדר של חרובים, מחזה מרשים גם בשיא הקיץ, ובוודאי בחורף ובאביב, כשמסביב ירוק ופורח. ב-2.4 ק"מ מגיעים אל הגדר המקיפה את חוות צוק, מאפסים את מד המרחק, פונים שמאלה (מזרחה) ונוהגים לאורך הגדר. ב-200 מ' נפרדים מהגדר וממשיכים ישר לפי סימון שבילים שחור (מס' 9450). הדרך מטפסת להר שוֹכה. בסוף החורף אפשר לפגוש כאן מרבדים אדומים של כלניות, משטחים ורודים של רקפות ואינספור עיריות לבנות-פרחים.

המקווה הגדול בחורבת עתרי

המקווה הגדול בחורבת עתרי

ב-1.8 ק"מ מגיעים לצומת: הסימון השחור נפגש עם סימון כחול (9437). צריך לפנות ימינה, לכיוון דרום מערב, עם הסימון השחור. ב-2.6 ק"מ מגיעים לצומת T ולחיבור עם דרך כורכר מתורבתת ופונים שמאלה (מזרחה) עם דרך הכורכר. ב-3.7 ק"מ חולפים לצד יער אדרת. ב-4.0 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית (הדרומית) ומטפסים בין המהמורות. סימון השבילים עכשיו הוא אדום. ב-4.7 ק"מ מגיעים לרמה שטוחה. מימין, בין משוכות הצבר, על הכיפה הסמוכה, שוכנת חורבת ריבּוֹא – שרידי יישוב ומערכת של מערות מסתור מימי בר-כוכבא; סיור רגלי או פיקניק הם אפשרויות מומלצות.
הדרך מתעקלת שמאלה וגולשת דרומה עם הסימון האדום. ב-5.5 ק"מ מגיעים לצומת T ולמפגש עם כביש סלול. מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה, מערבה (פנייה שמאלה מוליכה למערת עדולם). משמאל לדרך נטועים כרמים מטופחים של חברת כרמים בבעלות אדמונד ספרא. ב-1.0 ק"מ פונים שמאלה ועוקבים אחר הסימון הכחול (מס' 9453). ב-1.1 ק"מ פוגשים את שלט העץ הקטן של קק"ל, שמכריז על חורבת עתרי. מכאן צריך להמשיך ברגל למרחק 500 מ' (סימון שבילים ירוק, מס' 9454) עד לראש הגבעה. מומלץ לא להשאיר חפצי ערך במכונית.

גת בחורבת עתרי

גת בחורבת עתרי

מדרגות למקווה

חורבת עתרי ממוקמת על גבעה יפת נוף ברום של 400 מ' מעל פני הים. החורבה משולטת – קק"ל הכשירה את המקום למבקרים בשנת 2003 – וסמוך למחסום הכניסה אמורים להימצא דפי הסבר למבקרים. הכניסה לאתר חופשית.

בכניסה ליישוב הקדום חפור מקווה גדול, שאליו מוליכות מדרגות עץ. המקווה קריר ולח ואפשר להבחין בשני גרמי מדרגות פנימיים. באחד היו יורדים הטמאים בדרכם להיטהרות, ובאחר היו עולים החוצה הזכים והטהורים, וביניהם נשמרה הפרדה. ביישוב עוד כמה מקוואות, חלקם קטנים, פרטיים, לשימוש משפחתי.
בעמודים של שרידי המבנים במקום אפשר לראות חורים, שנועדו לנעילת השערים, וגם שקעים ששימשו להתקנת מזוזות. מי שישוטט באזור יגלה כמה גתות – גידול ענבים וייצור יין היו ענף חקלאי חשוב באזור זה לאורך התקופות. האטרקציה של חורבת עתרי היא מחילות המילוט הרבות, שמתחילות כבור אפל ברצפת המבנים. צריך פשוט להדליק פנס, להשתחל פנימה ולהתחיל לחקור בשפיפה. המחילות מתפתלות, מתפצלות ונפגשות. רובן מכילות חדרים תת-קרקעיים מרווחים.
בחפירות שביצעה כאן רשות העתיקות נתגלה אוֹסְטְרָקוֹן הנושא את השם "עתרי". בעקבות הגילוי הזה, ובעקבות אזכור כפר "עתרה" בכתבי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, החליטו החוקרים להעניק לאתר את שמו – חורבת עֶתרי.
מחורבת עתרי חוזרים למכונית ולכביש ומאפסים את מד המרחק. מכאן צריך לנהוג לפי השילוט "חורבת מדרס / יציאה" – שמאלה (בכיוון דרום). ב-1.3 ק"מ פונים ימינה, ב-2.0 ק"מ פונים שמאלה, ב-3.0 ק"מ ימינה וב-5.3 ק"מ מגיעים לכביש מס' 38: ימינה לבית שמש ושער הגיא, שמאלה לבית גוברין וקרית גת.