מבני יהודה לעין תאופיק

טיול ג`יפים בדרום רמת הגולן. מעיינות ותצפיות לכל המשפחה





  • אזור:

    רמת הגולן וגליל עליון
  • אורך:

    30 ק"מ
  • משך:

    3-5 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    בינונית
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



בזה אחר זה הם קפצו מהמצוק. חלקם איבדו גובה במהירות, אחדים תפסו זרם אוויר חם והצליחו לנסוק. רגע הקפיצה היה מותח. כל קופץ, בתורו, נרתם למצנח מלבני, סבוך חוטים, הגיש אותו לרוח בניסיון להפיח בו חיים, ואז הסתובב והתחיל לרוץ בצעדים קטנים וחזקים לעבר התהום. ברגע שבו נגמרה האדמה התחיל המעוף.
מסלול הטיול עובר בהר נימרון, על מצוקי און, גבוה מעל הכינרת – אתר פופולרי למצנחי רחיפה. בסופי שבוע, בימות הקיץ, לא צריך מזל מיוחד כדי להיתקל בקופצים מהצוק. המסלול (ל-4X4 בלבד) מתחיל סמוך לחוף גינוסר ומעפיל לרמת הגולן בדרך עפר תלולה, עם הרבה נוף, מעיין ושרידים של ניסיון כושל להתיישבות יהודית באזור. המשכו בנהיגה לאורך המצוק, ביקור בהר נימרון ומשם בדרך עפר ידידותית עד למעיין ולפינת פיקניקים, לצד כפר סורי נטוש.

עין עקוב - עין תאופיק

עין עקוב – עין תאופיק

חלון גיאולוגי

נקודת המוצא היא על כביש מס' 92, מול הכניסה לקיבוץ עין גב (לקיבוץ ולא לחוף ולמסעדה). כאן מאפסים את מד המרחק וממשיכים צפונה בכביש מס' 92. ב-2.9 ק"מ, לפי השלט החום "בני יהודה הישנה", פונים ימינה, מזרחה, יורדים מהכביש לדרך עפר ומאפסים שוב את מד המרחק. אחרי 50 מ' מעבר בקר ושלט נוסף – "שמורת טבע סוסיתא". ב-200 מ' הדרך מתעקלת ימינה. ב-400 מ', בצומת, פונים שמאלה, מזרחה, במגמת עלייה.

הנוף והגובה נצברים במהירות והדרך הופכת לחוויית נוף ונהיגה מיוחדת. בחורף, אחרי הגשמים, היא עלולה להיות חלקלקה ובעייתית. ב-1.1 ק"מ ממשיכים ישר עם הדרך הראשית המתפתלת על המצוק. מבט ימינה פירושו נוף מלוא העין – דרום הכינרת, קרן עין גב ויישובי הסביבה. מבט שמאלה הוא הצצה בחלון גיאולוגי: אפשר להבחין על דופן ההר בשכבות של המשקעים הימיים המכילות חלוקים ומאובנים, ומעליהן שכבת הבזלת הצעירה יחסית המכסה את רמת הגולן.

נוף מלוא העין. בעליה לבני יהודה הישנה

נוף מלוא העין. בעליה לבני יהודה הישנה

ב-2.5 ק"מ אפשר להשתיק את המנוע ולהוציא סל פיקניק לצד קבוצה של עצי שיזף, שלצדם מעיין קטן ושוקת. באזור זה עמדו הכפר הסורי ביר-א-שְכּוּם והמושבה בני יהודה הישנה. "פניתי היישר מערבה, אל א-שכום, מקום שהיה לפי חשבוני במרחק עוד שעת רכיבה", כתב לפני יותר ממאה שנה ד"ר חיים חיסין בחיבורו "מסע בארץ המובטחת", שהתפרסם בהמשכים בירחון הרוסי 'ווסחוד' בשנים 1891-1894. "רכבנו בשדות. פתאום שמעתי קול. תחת נוף דליל של שיזף קוצני ישבו שמונה מאנשי 'בני יהודה'. ירדתי בקפיצה מעל סוסי. אחרי עשה כן איש צפת שליווני ותוך כדי כך העיף מבטים בוחנים לכל עבר. מה אתה מחפש? שאלתיו. איפה המושבה? הנה זאת המושבה, השבתי לו, והצבעתי בידי על השיזף הקוצני".
מתיישבי בני יהודה, חמש משפחות מצפת, עלו לקרקע ב-1888. הם היו עניים מרודים וחסרי כל ידע בחקלאות, וכעבור חודשים ספורים נכנעו לקשיים ונטשו. ב-30 השנים שלאחר מכן נמשכו הניסיונות להתיישב במקום. בתום מלחמת העולם הראשונה שרדה כאן רק משפחת ברנשטיין, אבל ב-1920 רצחו ערבים את אחד מבניה והשאר נמלטו ונטשו את המקום. שביל הליכה מסומן כחול (מס' 1662) מוביל אל הגבעה הסמוכה ואל בית שנותר ושוקם – אבני בזלת, תקרה עשויה כלונסאות עץ, בוץ וקנה.

המשך נהיגה. לצד השיזף מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, צפונה, לאורך המצוק. הדרך מסומנת על רמה בזלתית בסימון שבילים כחול (מס' 1662). ב-300 מ', בצומת T, פונים שמאלה, לצפון-מערב, עדיין עם הסימון הכחול. באביב יש כאן פריחה צבעונית במיוחד. בקיץ, בין הרבה עשב יבש וצהוב, אפשר להיתקל גם בשני צבעים מפתיעים: ורוד בהיר של חבלבל וסגול עז של קיפודן. הראשון שיח עדין, השני עשב קוצני.
ב-2.0 ק"מ פונה הדרך מזרחה ומקיפה את השלוחה. מצפון, בצד שמאל למטה, אפשר להבחין בכביש העולה מצומת כורסי ובערוץ נחל סמך. ב-4.5 ק"מ עוברים מחסום בקר ומגיעים לכביש מס' 789. אחרי שמאפסים את מד המרחק פונים ימינה, לכיוון דרום. ב-1.6 ק"מ מומלץ לפנות ימינה, מערבה, לגיחת הלוך-חזור אל מצפור אופיר (ראו מסגרת).

מרחפים מהר נימרון

מרחפים מהר נימרון

בעקבות עין עקוב

בחזרה מהגיחה למצפור אופיר מאפסים את מד המרחק וחוזרים לנהוג בכביש מס' 789 – ימינה, לכיוון דרום (מכאן ועד מצפור נגב כינְרות המסלול מתאים לכל מכונית, ראו מסגרת). ב-5.0 ק"מ מגיעים לצומת אפיק , מאפסים שוב את מד המרחק ופונים ימינה לכביש מס' 98, לכיוון חמת גדר. ב-7.1 ק"מ, מול הכניסה לקיבוץ מבוא חמה מאפסים שוב את מד המרחק. ממשיכים דרומה על כביש מס' 98 לאורך 700 מ'. בפינה הדרום-מזרחית של גדר הקיבוץ, סמוך לאנטנה גדולה, יורדים מהכביש ימינה (לכיוון מערב) ומאפסים את מד המרחק. ממשיכים בדרך העפר שמלווה את הגדר. כעבור 200 מ', לצד שער הברזל הירוק, פונים שמאלה, לכיוון דרום. מיד בהמשך מזלג: בוחרים בזרוע הימנית וחוצים מעבר בקר.
ממשיכים בנהיגה ממש על שפת מצוקי האון, הגבוהים והתלולים בכל מורדות הגולן. למטה מונחת האמבטיה של הכינרת. כשמפלס המים גבוה אפשר להבחין בעצי האשל טבועים כמעט עד הצמרת. דרך העפר כבושה, נוחה ומלווה בקו חשמל. ב-1.1 ק"מ מגיעים לרחבת מצנחי הרחיפה הר נימרון (גובה 360 מ'). בקצה המזרחי של הרחבה מוצב שלט עץ של קק"ל בכניסה ליער "מבוא חמה". מכאן צריך לפנות ימינה (לכיוון דרום) ולעקוב אחר השילוט "חניון מבוא חמה". ב-1.2 ק"מ מזלג – כל בחירה נכונה (הדרכים נפגשות). ב-1.6 ק"מ מזלג נוסף: בוחרים במסעף הימני, בדרך הראשית, לאורך חורשת האורנים. ב-2.3 ק"מ, במזלג הבא, ממשיכים שוב במסעף הימני, לאורך המצוק. ב-2.9 ק"מ משיקים לכביש מס' 98 אבל מיד מתרחקים ממנו עם דרך העפר ימינה, לכיוון מערב, עדיין לפי השילוט "יער מבוא חמה". הדרך חומה אפרפרה. ב-3.9 ק"מ בוחרים במסעף השמאלי ועוברים דרך מחסום בקר.

היעד הוא עין עקוב, או בשמו העממי עין תַוְופיק. ב-4.7 ק"מ פונים שמאלה לפי השילוט "יציאה". ב-4.9 ק"מ הדרך מקיפה מוצב צה"לי לשעת חירום ומטפסת על גבעה קטנה. ב-5.3 ק"מ, בצומת, פונים שמאלה, לכיוון צפון (לפי השלט "עין עקוב / חניון מבוא חמה"). הדרך עוברת בינות עצי טֶטְרָקליניס, עצים יפים ועדינים, דומים לברוש, הנחשבים מוכשרים בהתמודדות עם שריפות. ב-5.7 ק"מ מופיע המעיין והחניון שהכשירה קק"ל בעין עקוב. במקום מים זורמים, גשרון, עצי דקל ופינות ישיבה. בקיצור, השתכשכות, לעיסה ומנוחה. השם עין עקוב הולך בעקבות שמו הערבי של המעלה, שבצידו בוקע המעיין – עקבת אל-ח'אן (מעלה פונדק הדרכים). שרידי הפונדק עצמו מכונים ח'אן אל-עקבה (פונדק המעלה).

שריד משוחזר מבני יהודה הישנה. פנים וחוץ

שריד משוחזר מבני יהודה הישנה. פנים וחוץ

לצד השלט הגדול "עין עקוב" מאפסים שוב וחוזרים לאחור. ב-300 מ' מגיעים שוב לצומת והפעם ממשיכים ישר, דרומה, לפי השלט "הפילבוקס". ב-500 מ' פונים ימינה, ב-700 מ' עיקול שמאלה, ב-800 מ', בצומת, פונים ימינה (לכיוון מערב) ומגיעים לפילבוקס ולמצפור נגב כינרות. מכאן אפשר לראות את מוצא הירמוך ואת מוביל המים הירדני. ליד הפילבוקס מאפסים שוב וחוזרים לאחור. ב-100 מ' פונים שמאלה (בדרך הכהה שממנה באנו), ב-200 מ' עיקול ימינה, ב-300 מ' ממשיכים ישר וב-400 מ' מגיעים לצומת. כאן מסתיים קטע המסלול המתאים לכל מכונית. ליציאה צריך לפנות ימינה, לפי השילוט "יציאה", ואחרי כמה עשרות מטרים מגיעים לכביש מס' 98 – ימינה לחמת גדר, שמאלה לצומת אפיק.

במורד עז א-דין

המשך נהיגה ל-4X4. בצומת מאפסים את מד המרחק, פונים שמאלה, לכיוון מערב, ומתחילים לגלוש לעבר הכינרת. ב-400 מ' חולפים שוב ליד המוצב הצה"לי וב-600 מ', בצומת, ממשיכים ישר לפי השלט ,"4X4 כפר תוופיק". ב-900 מ' פוגשים מחסום בקר ובצומת הבא ממשיכים ישר, בדרך הלבנה (שילוט אל "כביש 92 סובב כינרת").
ב-1.4 ק"מ נתקלים בכמה בורות וערימות של עפר תחוח. בדרך הזאת טיפסו כוחות השריון של צה"ל במלחמת ששת הימים בדרכם לכיבוש מוצב עימארת עז א-דין, שישב בראש מצוקי און. השם עימארת עז א-דין, שפירושו הבניין של עז א-דין, מתייחס ככל הנראה לשליט מקומי מהתקופה הממלוכית. ב-2.7 ק"מ נגמרת הירידה. ב-3.5 ק"מ מגיעים לצומת – פנייה שמאלה לממהרים מובילה לכביש מס' 92.
מסלול הטיול ממשיך בפנייה ימינה. ב-4.0 ק"מ חולפים ליד מתקן סילו וב-4.6 ק"מ מגיעים אל אנדרטת הטייסים הטורקים (ראו מסגרת). מאפסים את מד המרחק לצד האנדרטה וגולשים מערבה בדרך העפר (עם הפנים לכיוון הכינרת). ב-500 מ' הדרך מתפתלת ימינה ושמאלה (לצד מטע בננות). ב-700 מ', בצומת T, פונים שמאלה. המשך הדרך מתעקל ימינה וחוצה את שדרת הברושים. ב-900 מ' מגיעים לכביש מס' 92, בין קיבוץ האון לעין גב. סוף המסלול.

 





דרג את המסלול:
דירוג המטיילים:
4