הר כיפה ומעלה ורדית

לרכב שטח 4X4 קשוח בלבד: הר כיפה, מעלה ורדית - בירידה





  • אזור:

    הר הנגב והערבה
  • אורך:

    40 ק"מ
  • משך:

    5-7 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    בינונית
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    ניתן לטייל בסופי שבוע ובחגים בלבד



הנשים רוטנות. הילדים משחקים בצד הדרך. הגברים משחקים באמצע הדרך – עורמים ערימות של אבנים, מחברים כבלי גרירה, מותחים כננת, עושים תנועות בידיים. הזמן חולף, השמש עולה למרכז השמים ונעשה חם. השיירה עוד רחוקה מלהעפיל את מעלה ורדית. למעשה, הכלי הראשון, טנדר של ניסאן, עוד לא עבר חצי דרך. גבר אחד מציע להוריד לחץ אוויר בצמיגים, שני ממליץ לקחת מטר ימינה ושלישי סוחב סלע. המשחק נמשך.

הנשים רוטנות. ואז מגיעה ישועה. רכב שטח חסון עם כבלי גרירה ארוכים מופיע מלמעלה. עכשיו רותמים כבל צהוב וארוך ומניפים את הטנדר האומלל. הנשים מחייכות, הגברים אומרים רבע תודה, הילדים עסוקים במשחק שלהם. המלאכים למעלה מקבלים זכות לגלוש בשקט למטה לפני שהמשחק יתחדש והגברים ינסו להעלות את שאר הכלים.

מסלול הטיול שלהלן מוליך את המטיילים אל מעלה ורדית, אבל בכיוון הירידה. סכנת ההיתקעות בירידה היא מזערית. לכל היותר יספוג הגחון חבטה קטנה. ולכן הטיול מלבב לא רק לנהג אלא גם לשאר הנוסעים. הדרך מושכת מנחל יחם, אל מצפור הר כיפה, מעלה ורדית ועד נחל ציחור. דרך עשירה בנוף ושוטפת בקצב. רצוי לצאת עם שני רכבי שטח לפחות (4×4 עם הילוכי כוח Low ומרווח גחון סביר פלוס). צריך להצטייד באמצעי חילוץ בסיסיים (רצועות גרירה, שאקלים).

פטרה נסתרת

נקודת ההתחלה היא הפנייה אל נחל יחם על כביש מספר 40. איך מגיעים לשם? צריך לאפס את מד המרחק בכיכר מול תחנת הדלק של העיירה מצפה רמון ולנהוג דרומה על כביש מספר 40 למרחק של 43 ק"מ. אפשרות נוספת: למדוד 15.5 ק"מ על כביש מס' 40 צפונה מצומת ציחור (המפגש של כביש 40 עם כביש 13).
הפנייה לנחל יחם משולטת בשלט מתכת חום גדול וברור: "נחל ברק 4×4". סימון השבילים כחול (מספר 17461 במפה). הגובה בנקודה זו הוא 393 מ' מעל פני הים. צריך לאפס את מד המרחק ולנסוע בדרך העפר מזרחה (שמאלה לבאים ממצפה רמון, ימינה לבאים מצומת ציחור). הדרך רחבה וכבושה אבל מחורצת בחריצי רוחב מעצבנים – קורדרוי בג'יפאית.

מעלה ורדית

מעלה ורדית

היעד הראשון של הטיול הוא מצפור הר כיפה. ב-9.0 ק"מ מגיעים לצומת שבילים: הכחול מצטלב עם דרך להולכי רגל (סימון שחור 17462) שמובילה לרמת ברק ולנחל זעף ועם דרך עפר בסימון ירוק (17460). מאפסים את מד המרחק ופונים צפונה עם הסימון הירוק לעבר המצפור. ב-700 מ', משמאל, ממוקם חניון לילה הר כיפה. אנחנו ממשיכים ישר. הכיוון הוא צפון-מערב. ב-1.2 ק"מ פונים ימינה, צפונה, עם המשך הסימון הירוק.
השלט מכריז Mount Kipa Lookout. ב-1.8 ק"מ מגיעים לחניון ולתצפית. למטה פרוש עמק הסחיפה של נחל עשוש. במרכזו בולט הר נשפה. ברקע, צפונה, ממזרח למערב: הרי גוב, מצפה המישר, הר המישר, מצוקי עריף, גבעות ציה, המישר, הר עריף, הר שגיא, מצוקי נחל ערוד. מדרום רואים הרי אדום. פטרה נסתרת.
את התצפית הקימה רשות הטבע והגנים לזכר סרן רותם שני, שנהרג ב-2001, בגיל 32, כשהתהפך עם האופנוע שלו ברכיבת שטח ללא קסדה. שני היה ילד פלא פרא, גאון במכניקה ובנהיגה. הוא שירת ביחידות מובחרות ונהפך בחייו למיתוס בתחום של ג'יפים ונהיגה. "הבשורה המרה על מותך בתאונת אופנוע בנחל רחש בציר המעיינות היכתה בנו כרעם ביום בהיר. זה כל כך אתה! זה כל כך לא אתה!" אמר לזכרו משה קפלינסקי, אלוף פיקוד מרכז אז.
הנוף שנשקף מהר כיפה הוא מהיפים ביותר בנגב. אפשר להתענג עליו למשך זמן עד שמגלים שיש קליטה סלולרית ושוב קופצת ומשתלטת בהילות היום-יום. או שלא. מי אמר שצריכים להפעיל את המכשיר הארור?
המשך מסלול. גולשים בחזרה לצומת – מפגש סימון כחול וירוק. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, צפון-מזרח, עם הסימון הכחול ולעבר רמת ברק ונחל זעף. כעבור 2.0 ק"מ מגיעים לירידה תלולה. במפה כתוב "עבירות קשה" אבל לא צריך להתרגש במיוחד. משלבים ל-Low ובמקרה הצורך מורידים מהרכב את אחד הנוסעים כדי שיכוון מבחוץ. הירידה נגמרת ב-2.4 ק"מ. ב-3.2 ק"מ, במזלג, עוזבים את הסימון הכחול ופונים ימינה, דרומה, אל דרך עפר בסימון אדום (17465).

הנחל הגורף

הכיוון הוא שמורת עשוש ומעלה ורדית. ב-4.8 ק"מ חוצים את ערוץ נחל ברק. זו הזדמנות לחנות בצד וללכת ברגל 200 מ' בתוך הערוץ עד התצפית מעל המעוק של הנחל. אפשר להמשיך בצעידה עם השביל המסומן שחור ולהיפגש עם דרך העפר ועם הרכב כעבור כ-1.5 ק"מ. הלאה בנהיגה. הדרך רחבה וטובה למדי. ב-8.1 ק"מ חוצים יובל אנונימי של נחל פארן. ב-8.2 ממשיכים עם הדרך הראשית והסימון האדום. ב-9.9 עוד יובל אנונימי. מומלץ לא להתעצל אלא לשלב Low. אחרי הירידה מחכה עלייה זרועת בורות.

ב-10.5 ק"מ חולפים על פני מפגש עם שביל הולכי רגל מסומן כחול (17560) שמוביל לקניון נחל ורדית. ב-11.3 מגיעים סוף סוף לנסיכה ורדית. יש לה מצבי רוח לנסיכה. בקיץ היא מכוסה שכבה עמוקה של פודרה לבנה ובוגדנית. בחורף היא יותר סימפטית. אבל לנו פחות אכפת. אנחנו עם הפנים לירידה. מעלה ורדית בירידה הוא אתגר סביר. Low בוודאי. מכוון קרקעי כמובן. לאט לאט והיא מאחורינו.
הדרך ממשיכה הלאה דרומה לכיוון נחל פארן ובמקביל לנחל חדוד. דרך מקסימה, זרועת בולדרים מרשימים. ב-17 ק"מ מגיעים לפארן, הגדול בנחלי האכזב של ארץ ישראל. בערבית שמו ואדי אלג'יראפי – הנחל הגורף. הוא מתחיל בסיני, ונגמר כעבור כ-150 ק"מ בחיבורו לנחל ערבה.

בירידה מהר כיפה

בירידה מהר כיפה

יש לפנות בתוך ערוץ נחל פארן שמאלה בכיוון דרום-מזרח עם הסימון השחור (17575). עכשיו נדרשת תשומת לב מיוחדת. ב-18.2 צריך לאתר מפגש בין הסימון השחור לסימון הכחול (17560). המטרה היא לצאת מהערוץ הרחב של הפארן אל הערוץ של נחל ציחור. הסימונים צבועים על חבית. צריך לפנות עם הסימון הכחול ימינה, בכיוון דרום-מזרח. בפתחה של הציחור, קצת לפני שהוא נשפך לפארן, מסומנת הצטלבות עם סימון ירוק להולכי רגל (17580). ממשיכים דרומה עם הציחור והסימון הכחול. תערובת של זיפזיף משובח לנהג וקורדרוי מעצבן. נחל ציחור, יובל של פארן, נקרא בערבית ואדי א-צח'יר – נחל סלעים. השם העברי על פי צליל השם הערבי ועל משקל "שיחור לבנת" ("רגע של מקום" מאת יהודה זיו).

 ב-20.8 במזלג בוחרים בזרוע הימנית עם סימון שביל ישראל והמשך הסימון הכחול. ב-23.4 ק"מ מגיעים לכביש מספר 40. הילדים כבר בטח נרדמו. שמאלה לכביש הערבה, צומת מנוחה וכושי (המרחק לצומת ציחור הוא 1.8 ק"מ). ימינה למצפה רמון.




אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים: