הר חרת ועין חרת – לכל מכונית

הר חרת ועין חרת - מסלול קצר ונחמד בהרי ירושלים. מתאים (גם) למכוניות "פרטיות"





  • אזור:

    הרי ירושלים והשפלה
  • אורך:

    5 ק"מ
  • משך:

    2-3 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    קלה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



שימו לב: עקב עבודות שהתבצעו בשטח, סיפור הדרך עלול להיות לא מדויק

עכשיו יש שם צרורות ורודים של רקפות, שקדיות פורחות בלבן וכרם זיתים נהדר. עכשיו יפה שם. חבל שהיופי הזה הוא זמני. דרך העפר הבוצית תיהפך לכביש אספלט אטום. הטראסות הציוריות יתחלפו בבניינים ובמגרשי חניה. לפי תוכנית מערב ירושלים, הידועה בכינוי "תוכנית ספדי", ייבנו בהר חרת 7,420 יחידות דירות.

עין חרת

עין חרת

התוכנית עברה את הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ונתקלה בהתנגדות עזה של ארגונים ירוקים וירושלמים שאכפת להם. בשלב זה מחכה התוכנית להכרעה של הוועדה הארצית. האם אנשי השררה והממון יכריעו את אוהבי הטבע? המאבק נמשך. צפויים בג"צים. בינתיים אפשר לטייל באזור, לצלם ולשים באלבום למזכרת. הטיול מתאים לכל 4×4 או אופני הרים. בימים לא רטובים יצליחו נהגים מיומנים והרפתקנים לצלוח את הדרך גם במכונית נוסעים "פרטית".

 

מתחילים במחלף הראל על כביש מס' 1. משם פונים דרום-מערבה (ימינה לבאים מכיוון תל אביב) לעבר מעוז ציון. חוצים את מעוז ציון וכעבור 3 ק"מ מגיעים ל"צומת העכביש". זה הכינוי שניתן לצומת במלחמת העצמאות. ומי שיביט במפת 1:100:000 מנדטורית, ויראה כמה שבילים יוצאים מכאן לכל עבר, יבין מדוע. בצומת שהוא למעשה כיכר ("כיכר הסטאף") מאפסים את מד המרחק וגולשים מזרחה עם כביש מס' 395 לעבר ירושלים, עין כרם, הדסה. מימין הערוץ העמוק של נחל שורק, משמאל קיר מרוסס מלט. עבודות ההרחבה של הכביש הזה נמשכות כבר כמה שנים.
 
ב-2.4 ק"מ נהפך קו ההפרדה הרצוף למקווקו. כאן בדיוק צריך לחתוך שמאלה – צפון-מזרח – ולפנות לעבר כביש סלול צר. אחרי הפנייה הדרמטית מאפסים את מד המרחק. ממול חניון גילי על שם סמל גלעד ברזילי. כאן אפשר לחנות ולפרוק את האופניים. ממשיכים לנהוג או לרכוב על גבי האספלט הצר. ב-200 מ' פונים שמאלה, דרום-מערב, אל דרך עפר, שמטפסת בסרפנטינה תלולה אל הר חרת – 780 מ', חלק מרכס מקומי המחבר את הר מעוז (הקסטל) עם הר איתן.
 
את ההר הזה יפלח כביש הטבעת המערבי וייבנו עליו כאמור אלפי יחידות דיור. ב-800 מ', בדיוק מתחת לקו מתח גבוה, בצומת, ממשיכים ישר צפונה אל בין האורנים. ב-1.1 ק"מ, מימין ומשמאל, שלט "זהירות, רצועת צינורות" ומיד אחר כך צומת T. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, בעלייה. אחרי 50 מ' מזלג: בוחרים בזרוע הימנית ונכנסים אל קטע דרך מוקף שיחים. 

מפה אולגה זלטקין

למטה נשקף הבסיס הצבאי הישן של בית זית. הבסיס הזה מכיל חניון תת-קרקעי סודי והיסטורי. בהסכם שביתת הנשק נאסר בשעתו על צה"ל להחזיק שריון בתחומי ירושלים. ליתר ביטחון נבנה מחנה זה, והטנקים אופסנו בחניון הסודי. לראשונה הם הגיחו החוצה רק במצעד הניצחון של מלחמת ששת הימים בירושלים.
ב-300 מ' פוסעת הדרך אל תוך כרם זיתים יפה במיוחד. כעת כדאי לנטוש כל סוג של כלי רכב ופשוט להתהלך. בחורף, מימין ומשמאל, פורחות רקפות, עיריות, סחלבים ועוד. האדמה חומה, ספוגה במים, רצופה בשלוליות. ב-800 מ' מוטלת גופה של מכונית גנובה. היא בטח תיעלם משם בקרוב – הפן החיובי של גנבי המתכות. ב-1.3 ק"מ מתחלפים הזיתים בשקדיות; בוסתן חגיגי של שקדיות, שבמרכזו עין חרת – מעיין זעיר שנובע לתוך בריכת איגום כמעט עגולה. המעיין נמצא במרחק של טראסה וחצי במדרון, מתחת לדרך העפר. 100 מ' צפונה משם נמצאת שומרה, מבנה אבן עגול, שנראה כמו מגדל שמירה הרוס. באזור יש מספר שומרות כאלה. אחת מהן נקראת ח'רבת חורייש, כלומר "החרש הקטן". השם העברי שוועדת השמות נתנה לחורבה ולהר כולו הולך בעקבות השם הערבי ולקוח מסיפור בריחתו של דוד מפני שאול, שאחת מתחנותיו היתה "יער חרת" (שמואל א' כ"ב 5), אי שם בשולי האזור המיושב של ארץ יהודה.
 
הר חרת. בדרך

הר חרת. בדרך


הלאה עם דרך העפר. ב-1.6 ק"מ מופיעים מזלג וטבח. המזלג הוא מזלג דרכים. הטבח הוא פסל שהוצב שם. מי הציב אותו? כנראה אנשי החווה הסמוכה – "חוות לידור" – חוות בודדים לא חוקית, שנגד בעליה מתנהל משפט ממושך. מאפסים את מד המרחק. הזרוע השמאלית במזלג מובילה אל החווה. הימנית, ישר, היא המשך המסלול. ב-350 מ' מגיעים לצומת T ופונים שמאלה בעלייה. ערימות הזבל ופסולת הבניין רומזות על סוף הדרך. העפר מתחלף באספלט שמטפס ומגיע ב-500 מ' אל הכביש הראשי, כביש מס' 3965, ששימש אותנו קודם. פונים ימינה וחוזרים אל נקודת ההתחלה – מחלף הראל.
 



אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים: