אטרקציות ברמת הגולן: לכל מכונית

בריכת אורחה, עין זיוון, רכס בשנית, הר בנטל: מספר אטרקציות ברמת הגולן





  • אזור:

    רמת הגולן וגליל עליון
  • אורך:

    13 ק"מ
  • משך:

    4 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    קלה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



מוקשים, בזלת, הרי געש, שפמים, פיתות דקות עם לבנה, פרות ופירות. אין קו גבול ולא צריך ויזות, אבל לרמת הגולן יש ריח חזק של חו"ל. מה לעשות ברמה? להלן מספר אטרקציות – מתאים לכל מכונית "פרטית". 

לקפוץ ראש לבריכה הסודית

השמש קרובה יותר לפדחת ברמת הגולן. וכשחם, אז חם מאוד. אבל המים האלה קפואים ממש ומהריאות מתמלטת ספק אנחה ספק צעקה.
את הבריכה שיפצו וניקו צעירים ממושב רמת מגשימים לזכר חברם רזיאל נגר, שנהרג בינואר 2005 מנפל של פגז. נגר היה בן 20. לוח שיש שמוצב במקום מנציח את זכרו: "אחוז בארץ בה חדלתי מלכת", כתוב שם. המים עמוקים. ילדים ישחו, יצופו או ייצמדו לקירות. מבוגר גבוה יוכל לעמוד רק במחצית הראשונה של הבריכה. ויש אפילו אדן מאבן, לקפיצות ראש. כיצד להגיע לבריכה?

עין אורחה. הבריכה הסודית ברמת הגולן

עין אורחה. הבריכה הסודית ברמת הגולן

כביש 92, שמחבר את הכנרת ממזרח, מוביל לצומת יהודיה. משם מעפילים לרמת הגולן בכביש 87. בצומת המפלים, המפגש עם כביש 808, מאפסים את מד המרחק. ממשיכים ב-87 מזרחה. ב-1.2 ק"מ – גשר אירי – נחל יהודיה. ב-3.6 ק"מ צומת קשת – פונים ימינה אל כביש הנפט, המצולק מאוד. השלטים בצומת מכריזים: "מדרשת קשת, מחנה גשור, מחנה טיסן". ב-5.2 ק"מ, משמאל, הבתים של קשת. ב-5.6 ק"מ, בצומת, ממשיכים ישר, לדרום-מזרח. השלט מבקש "סע לאט, דרך מסוכנת". ב-7.7 ק"מ חולפים על פני הפנייה לשמורת עינות פחם.
ב-12.7 ק"מ, בדיוק ממול, אנדרטת גדוד "סופה" וצומת. ממשיכים ישר, לדרום-מזרח, בדרך עפר, שחולפת מימין לאנדרטה. הדרך משובשת למדי, אבל עבירה לכל מכונית. כעבור 300 מטר בדיוק מגיעים לחניון ולבריכת אורחה. שמה הערבי "עין א-שדראשדיח" – "פקוחת העין" (לעומת מעיין סמוך, בהמשך הדרך, ששמו "עין אל-בבג'ה" – "החלשים, התשושים").
כביש 98 עובר כאן בתוואי "דרך דמשק" הממלוכית, משלהי המאה ה-13. כאן, לצד שני המעיינות, נבנה פונדק דרכים, ומעברה השני של הדרך, בראש תל אל-ג'וחדאר, עמדה מצודה שהגנה על החאן.

מפה אלוגה זלטקין

לבקר במפעל השוקולד של עין זיוון

טוב, לא מדובר ממש במפעל, אלא בבית מלאכה קטן. שלושה-ארבעה עובדים עמלים בתוך שני חדרים לא גדולים בקיבוץ, שכבר איננו קיבוץ, על הכנת הרי חרמון זעירים משוקולד חום-שחור ופסגה לבנה של ריבת חלב.
הכל התחיל בארגנטינה, מספרת השוקולטיירית קרינה ציפלינסקי. "במלחמת העולם השנייה סבא שלי ברח מאירופה לארגנטינה ופתח בבואנוס איירס מפעל סוכריות, שנהפך בהמשך למפעל שוקולד והעסיק 100 פועלים", אומרת ציפלינסקי. "בבית שלנו בארגנטינה תמיד היה לנו המון שוקולד. הרבה חברים ולא חברים רצו לבקר אותי, אבל אני בעצמי לא אכלתי כל כך הרבה".
לפני ארבע שנים עלתה ציפלינסקי לארץ עם גיורא בעלה והחלה לייצר ריבות. באפריל השנה הקימו השניים את המפעל הזעיר לשוקולד, שממשיך את המסורת המשפחתית. את הזהב החום – טבליות שוקולד במשקל של 5 ק"ג כל אחת – הם מייבאים מבלגיה. אחר כך ממיסים בעדינות אין קץ ("כדי לסדר מחדש את המולקולות של השוקולד, מטמפררים אותו במשך חמש שעות ב-29 עד 50 מעלות") ובסוף יוצקים מחדש, עם או בלי כל מיני תוספות, בתבניות פוליקרבונאט. ב"חיים המתוקים" מייצרים גם קונפיטורות וליקרים על בסיס שוקולד. אפשר לבקר, לטעום, לשמוע הסברים, להשתתף בסדנאות וכמובן לקנות. "החיים המתוקים", קיבוץ עין זיוון,  054-2179528

הר בנטל. ערפל ניגר כמו חלב

הר בנטל. ערפל ניגר כמו חלב

לראות ענני חלב נשפכים מהר בנטל

ספטמבר, רבע לשש בבוקר, בפסגת הר הגעש בנטל שורר ערפל סמיך. לא רואים את קצה החוטם, כדאי לנהוג למטה ולחכות לזריחה. קרניים ראשונות מפציעות מכיוון סוריה וההצגה מתחילה. ערפל לבן, סמיך כמו חלב, נשפך בדממה מראש ההר. ענן החלב זולג עד לגובה אמצע ההר ואז מתחיל לרחף באוויר, כבד וסמיך, חוצה את הגבול ובורח מזרחה. מה יש לו לחפש בסוריה? מדובר בתופעה של יניקה. השמש שעולה בבוקר מתחילה לחמם את מישורי הבשן בתוך סוריה. האוויר שם נעשה דליל יותר, נוצר תת לחץ ששואב אליו את האוויר מפסגות רכסי הגולן.
איך להגיע ואיפה לעמוד? צמד הרי הגעש – הגדול והגבוה מכונה הר אביטל והקטן והנמוך שבצדו הוא הר בנטל – נמצא בין עין זיוון למרום גולן. הטיפוס אל ראש הר אביטל חסום – בקודקודו שוכן בסיס צבאי. אל הר בנטל מגיעים לפי השילוט ממרום גולן. אבל כדי לראות כמו שצריך את גלישת החלב, כדאי להתמקם על הכביש הצר והלא ממוספר בין אביטל לבנטל. הכביש הזה מוליך מזרחה, חוצה את קרקעית הלוע של הר אביטל ומתחבר לכביש 98. התופעה מתחילה עם הזריחה ונמשכת עד כמעט שבע בבוקר.

טורבינות רוח הר בני רסן, רכס בשנית

טורבינות רוח הר בני רסן, רכס בשנית

לגלות חשמל רוחני בהר בני רסן

עשרה עמודי ענק, צבועים אדום ולבן, כמו מקלות של סוכריות. בראש העמודים שבשבות רוח עצומות – מוטת הכנפיים היא 36 מטרים. הכנפיים מפלחות את האוויר בכוח, בשריקה. אפשר לעמוד ממש מתחת. רק נדמה שהקרקפת האישית בסכנה. טורבינות הרוח של רכס בשנית (אל ע'סאניה) הוקמו בשנת 1993 על ידי חברת "מי גולן אנרגיית רוח". מהירות הרוח שנושבת כאן היא 8 מטרים בשנייה – מהירות כפולה מהרוח של מישור החוף, שהופכת את הקמתה של חוות רוח לכדאית מבחינה כלכלית. ושלא לדבר על כך שייצור החשמל הרוחני לא כרוך בשום זיהום. החשמל שמיוצר כאן, 6-5 מגה-ואט, נמכר לחברת חשמל וזורם הלאה דרך כבלים תת-קרקעיים.
איך מגיעים לחוות הרוח? החווה נמצאת על הר בני רסן, חלק מרכס בשנית. הפנייה לחווה משולטת ונמצאת על כביש מס' 98 – 5 ק"מ מדרום לעין זיוון או כ-4 ק"מ מצפון לאלוני הבשן. אחרי הפנייה מעפילים בדרך משובשת למדי. כעבור קילומטר אחד בדיוק מופיעה השבשבת הראשונה. רצוי לחנות בצד ולפסוע ברגל..