נחל איילון

שימו לב: עקב עבודות בשטח, המסלול שלהלן כבר לא עדכני 

התנועה לא זורמת. אלפי מכוניות בטורים ארוכים; אגזוז אל חלון, פגוש אל פגוש. אנשים בכלובים, מברברים בסלולרי. לידם, במרחק של מאות מטרים ספורים, זורם נחל, שטים ברווזים, מצייצות ציפורים. הנחל זורם בפיתולים ולצדו מתפתלת דרך עפר. הדרך ריקה. לא זנב אגזוז, לא קצה פגוש, לא טבעת עשן. בעוד כמה שנים תיהפך דרך העפר הזאת לדרך פארק, מוקפת מדשאות, מתקני שעשועים ודוכני גלידה. אבל מי אמר שצריך לחכות. אל מסלול נחל איילון אפשר לצאת באופני הרים או בכל 4×4 כבר מחר.

מסלול מלווה את נחל איילון מתל אביב ועד אור יהודה. הוא חולף בשטח הפתוח הירוק האחרון שנותר בגוש דן, בשטח שמיועד להיות הפארק המטרופוליני הגדול ביותר בארץ, פארק איילון. 
נקודת ההתחלה היא רחוב נ"ד בשכונת ידידיה, בפאתי שכונת התקווה. איך מגיעים לנ"ד? מודדים 2.1 ק"מ מצומת מסובים, על דרך לוד, בכיוון מערב (כיוון תל אביב) ואז פונים שמאלה. או מהכיוון השני: מודדים 2.2 ק"מ מגשר קיבוץ גלויות, בכיוון מזרח, על דרך בר-לב ואז פונים ימינה.

תרשים עציון גואל

רחוב נ"ד משולט גם במספר "4131". בכניסה לרחוב מאפסים את מד המרחק. נוהגים פנימה, דרומה. ב-300 מ' חולפים על פני "ניר אביב", חווה ללימוד חקלאות (מימין). ב-400 מ' נכנסים – לא להיבהל – בשערי אגף ההדברה של עיריית תל אביב, ובמזלג הקרוב בוחרים בזרוע השמאלית – דרך עפר, שמושכת בירידה אל ערוץ נחל כופר. מלווים את ערוץ הנחל, שקרקעיתו חולית כל השנה ובחורף שלוליתית. ב-1.1 ק"מ, רגע לפני שהדרך הראשית גולשת בירידה, חותכים שמאלה אל תוך ערוץ הנחל. מאפסים שוב את מד המרחק, גולשים לערוץ ומטפסים בתנופה בגדה הנגדית. יותר קל ממה שזה נראה.

בצד השני מחכה הגדר של מפעל "הזרע". מאחורי הגדר שדות חקלאיים, ירוקים ויפים, אבל אולי לא הכי רווחיים. שיכונים יכולים להכניס לאנשי "הזרע" יותר כסף, ולכן הם מנהלים מאבק משפטי נגד תוכנית הפארק ובעד התוכנית לבנות באזור אלפי דירות. בינתיים הם הפסידו. הממשלה קבעה שבאזור יקום פארק. בג"צים כבר הוגשו (גם מצד מקווה ישראל), ומי יודע.

חיריה. עם מחלצות חורף חגיגיות. למטה זורם האיילון

עם הפנים לחיריה

המשך מסלול: אחרי החציה של הערוץ פונים ימינה עם דרך העפר, שמתעקלת שמאלה ומלווה את ערוץ נחל איילון – הגדה השמאלית של הנחל, במעלה הזרם. ראשו של האיילון באזור ירושלים, ליד פסגת זאב. זנבו בירקון. הוא מנקז 815 קמ"ר ומזרים בממוצע 14.8 מיליון מ"ק מים בשנה. שזה לא מעט. בגשם טוב הוא אף עשוי להיהפך לשיטפוני, להציף שכונות בדרום תל אביב ואת נתיבי איילון. גם על זה חשבו מתכנני פארק איילון. סמוך לנקודה הנוכחית במסלול ייחפר מאגר מים גדול – 2,500 דונם בעומק של 5-6 מטרים. המאגר יבלום את השיטפונות, יאפשר לשלוט בזרימת המים, ובזכותו ניתן יהיה להצר את תעלת איילון הנוכחית, אולי אפילו לקרות אותה, וכך לפנות מקום למסילת ברזל נוספת או חלילה נתיב נוסף בנתיבי איילון.

הלאה, עם הפנים לחיריה. ב-600 מ', במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, התחתונה, שקרובה יותר לערוץ הנחל. ב-700 מ' יתמודדו הטיילים הממונעים עם מעבר צר, שבקרוב אמור להיות מוסדר על ידי אנשי רשות הניקוז הממונה על האזור. ב-1.1 ק"מ מתקרבים אל מפגש הנחלים איילון ושפירים, אל הר הזבל, שבעונה זו של השנה עוטה מחלפות ירוקות חגיגיות, ואל קו מתח גבוה. הדרך מתעקלת צפונה וממשיכה ללוות את מי האיילון. הנחל זורם כל השנה. בחורף הוא מוליך מי נגר. בקיץ בעיקר ביוב מטוהר ושאינו מטוהר.

מאגפים את חיריה, בצמוד לגדר של "הזרע". ב-1.8 ק"מ מגיעים אל שער ברושים ומזלג דרכים. מאפסים ובוחרים בזרוע הימנית, זו שקרובה יותר לערוץ הנחל. ב-400 מ', ממול, אפשר להבחין במכונות חציבה גדולות. זו לא מחצבה, אלא מפעל למיחזור פסולת בניין. האזור שלמרגלות הר הזבל נהפך בהדרגה לפארק חכם של תעשיות מיחזור. הזבל הוא זבל, אבל המיחזור הוא היי-טק. ממחזרים שם מי ביוב. הופכים פסולת לגז ולחשמל – כבר כיום כל החשמל באתר מקורו בזבל. אגב, באביב הקרוב ייפתח מרכז מבקרים בסמוך להר.

עם הפנים לאור יהודה. מריחים את הסוף , ואת הקובה של פונדק משה

זבל טרי כבר לא נערם על ההר. חיריה היא רק תחנת מעבר. 800 משאיות קטנות וזריזות מלקטות זבל מרחבי גוש דן ומובילות אותו לכאן. הזבל מועמס על משאיות גדולות יותר, שמשנעות אותו דרומה, אל מטמנת דודאים, שם הוא נקבר באדמה, כאילו נעלם.

גם הדרך ממוחזרת

ב-800 מ' מתקרבים לכביש גהה, כביש מס' 4. גם אם רוצים, ולא אמורה להיות לכך סיבה הגיונית, אי אפשר לעלות לכביש – הוא מוקף מעקי בטיחות. המשך המסלול מוביל אל מתחת לכביש, אל צל גשר. ב-1.1 חולפים מתחת לכביש, מגיחים מהצד השני ובמזלג פונים ימינה ומטפסים על תלולית קטנה (אנשי 4×4: דרושה כאן תנופה קטנה. מי שמוותר על האתגר – יש דרך עוקפת מצד שמאל).

ממשיכים עם דרך העפר לאורך הנחל ובתוך כמה שניות מתחלף רעש הכביש בקול פכפוך מים. על שפת הנחל עצי אקליפטוס לרוב. יש צל. יש ציפורי מים. אין מה למהר.

הדרך הזאת היא אידיאולוגיה בפני עצמה. היא לא מצופה אספלט אורבני מכוער, אבל גם לא עשויה אדמה חומה שנסחפת אחרי כל גשם. זוהי דרך ממוחזרת, מספר מנהל פרויקט הפארק, האדריכל ארז לוטן, שעשויה בעיקר מפסולת בניין גרוסה.

על שפת הנחל. סיקסקים

ב-3.1 ק"מ אפשר להבחין בבתים הקיצוניים של מושב חמד. ב-4.6 ק"מ מתקרבים אל גשר – כביש 412, לא רחוק ממחלף שפירים. אופציה אחת – לנגוס תפוח בצל הגשר. אופציה שנייה, להמשיך הלאה – לפנות לפני הגשר, שמאלה, בכיוון צפון-מזרח. הדרך נפרדת מהנחל וחוצה שדה. הפנים נשואות לאור יהודה. ב-5.3 ק"מ מתעקלת הדרך שמאלה, צפונה, לעבר מתקן של חברת חשמל. עוברים ליד צריף ועליו כתובת "לו לגעת". ב-5.6 ק"מ, סמוך לאותו מתקן חשמל, פונים ימינה, לעבר קבוצת אקליפטוסים. ב-5.8 ק"מ, על ספו של שיכון לא מלבב, פונים שוב ימינה, לדרך אספלט ולתוך אור יהודה – רחוב שפרינצק, פינת רחוב הסוכנות היהודית. מאפסים את מד המרחק, ממשיכים ישר בשפרינצק. אחרי 200 מ', בכיכר, פונים ימינה. ב-1.5 ק"מ, בכיכר אחרת, אפשר לפנות ימינה אל פונדק משה (הפונדק נמצא במרחק של 200 מ', מיד אחרי חנות הירקות. ראו מסגרת) או להמשיך ישר ולהגיע ב-1.9 ק"מ אל כביש מספר 461, צומת סביון וסוף המסע.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

עין עלווה, נחל גוש חלב

רמת הגולן וגליל עליון

ב`טיחה – מג`רסה

גליל תחתון ועמקים

בן שמן אתגרי

הרי ירושלים והשפלה

מנחל אמציהו לנחל צין והמכתש הקטן

הר הנגב והערבה

לאורך נחל ירקון

השרון ומישור החוף

דרך בורמה – נחל כסלון – עין לימון

הרי ירושלים והשפלה

נחל תבור, רמת סירין

גליל תחתון ועמקים

רמת מנשה – טיול לכל מכונית

כרמל ורמות מנשה

הר גלבוע – רכס הגלבוע

גליל תחתון ועמקים

תל צפית ויער חרובית – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

במעלה הר חמרן

הר הנגב והערבה

סובב נחל רקפת

כרמל ורמות מנשה

נחל זנוח והמעיינות

הרי ירושלים והשפלה

דיונות אשדוד וניצנים

הרי ירושלים והשפלה

יער בן שמן – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה